פסק-דין בתיק ת"ק 23081-11-10

בפני תביעה לתשלום סכום של 3,500 ש"ח  החזר הסכום ששולם לנתבעת על ידו בסך 1,450 ש"ח, כולל הובלה ומע"מ, בתמורה לרכישת דשא מסוג בפאלו ביום  23.5.10   וכן הוצאות .

לטענתו הנתבעת התחייבה  לספק לו הדשא תוך שבועיים אך לא עמדה בכך בטענה שחברת יצהר המספקת עבורם בדרך כלל הדשא, לא החזיקה אותו במלאי . לכן באיחור רב , רק ביום 19.7.10, סופק דשא אחר מחברה אחרת, מרבדשא, אך כשהחל הדשא  לצמוח , התברר לתובע שמדובר בדשא המצמיח יבלית, הדורש כיסוח מדי שבוע . לכן ביקש שיוחלף על ידי הנתבעת אך זו סירבה לעשות כן. לטענת הנתבעת  התובע ידע כי מקבל דשא מסוג דרבאן - גראס ולכן אף קיבל ממנה ביום 1.7.10  זיכוי בסך 51.72 ש"ח. טענת התובע היא כי הוטעה לחשוב שמקבל דשא מסוג בפאלו והראיה לכך  שבחשבונית בו בוצע הזיכוי  צויין כי מדובר בזיכוי בגין הפרשי מחיר דשא בפאלו.

ניתן ביום  2.5.11 פס"ד לטובת התובע בהעדר הנתבעת שזומנה כדין אך לא התייצבה. בהמשך כב' השו' אינפלד ביטל פסה"ד לאחר ששילמה הוצאות התובע בסך 450 ש"ח והפקידה סכום של 1,500 ש"ח בקופת ביהמ"ש והדיון נקבע בפני.

התובע העיד כי משלא סופק לו הדשא תוך שבועיים כפי שהתחייבה הנתבעת פנה כעבור חודשיים וחצי למשתלה בנתניה שאמורה הייתה לספק לו הדשא והם טענו כי הדשא נמצא במלאי אך לא יספקו לו אותו משום שלא קיבלו מהנתבעת התמורה ששולמה לה עבור הדשא. לכן הוא ביקש לבטל העסקה ולקבל כספו חזרה אך סורב עד  שהודיעה הנתבעת כי תספק לו הדשא מחברה אחרת  והואיל והדשא האחר סופק מחברה קרובה יותר לביתו, מגבעת ברנר,  קיבל זיכוי על דמי ההובלה בלבד. עומד על כך שמה שמכרו לו איננו דשא אלא יבלית ותמך זאת  בצילומים.

לעדותו את הדשא רכש בזרעים ולכן עד לצמיחה לא יכול היה לדעת על התרמית . כשצמח ונתגלתה התרמית, הוא הזמין את נציג הנתבעת וביקש שיראה במו עיניו את הדשא אך הלה סירב להחליפו.

גרסתו הינה שהוא רכש מהנתבעת דשא מסוג בפאלו שכן מדובר בסוג שלא גדל גבוה, אין לו יבלית וניתן לכסחו פעם בשלשה חודשים,  אך קיבל בפועל דשא מסוג דרבאן, שעל פי חוו"ד המגדל "משתלות גבעת ברנר", הוא מתאים לגינות ללא שמש ישירה, יש לו פריחה בולטת מעל עלוות הדשא ואם לא מכסחים אותו הוא נראה כמו עשבייה לכן ממליצים לכסח כל שבוע בקיץ  ולמעשה ממליצים לכסח כל סוג של דשא בקיץ כל שבוע .

צביקה אברהם, סוכן מכירות בנתבעת, העיד כי הדרבאן כמעט טוב כמו הבפאלו.  הוא אישר כי לא סיפק הדשא במועד של שבועיים כפי שהתחייב אך האשים בכך את משתלת יצהר בנתניה. טוען כי אם התובע היה מבקש החזר כספי, היה נותן לו, אך חיפש מחליף ומצא בגבעת ברנר דשא מסוג   דרבאן. הוא אישר שאמר לתובע כי מדובר בדשא עם אותם עלים וכי לא אמר לו על דרישת הכיסוח מידי שבוע לדבריו משום שהתובע לא אמר לו שרוצה דשא בפאלו כדי לחסוך הכיסוח. אישר שהדרבאן סופק לו כעבור חודשיים וחצי, וטוען כי זיכה אותו בגין הפרש במחיר ולא בהובלה וזאת בסך 51.72 ש"ח, על פי  1 ש"ח כולל מע"מ , עבור כל מטר. הוא עמד על כך שהסיבה היחידה שלא קיבל בפאלו נעוצה בכך שבמשתלת יצהר לא היה בפאלו ולא מהסיבה שהציג התובע ,  בשל חוב שלו אליהם.    לכן אפשרתי לתובע להמציא ראיה לכך. 

תחילה משתלת יצהר סרבו להעביר אליו אישור, ללא צו שיפוטי ,ולכן יצא צו בהתאם, ובתאריך 11.1.12, נתקבלה תגובת דשא יצהר בע"מ, ממנה עולה כי בתאריך הרכישה, כלומר ביום 23.5.10 בהחלט היה ברשותם זרעי דשא בפאלו . הוא אמנם היה חסר בתקופה שבין פב' למאי, אך לקראת אמצע מאי המלאי חודש, בכמויות קטנות, מעת לעת, והיה להם זרעים בכמות מספיקה ל-60 מ' שרכש התובע אלא שהמזמינה של הדשא, היא הנתבעת, לא העבירה אליהם הכספים עבור ההזמנה ולכן סרבו לספק לתובע את הדשא.

 בכך יש לאמת לחלוטין את  גרסת התובע ולהפריך גרסת הנתבעת.

מהאמור אם כן עולה כי ביום 23.5.10 התובע רכש מהנתבעת זרעי בפאלו תמורת תשלום 1,140 ש"ח והובלה בסך 150 מ' , סה"כ  1,450 ש"ח כולל מע"מ. למרות שהיה אמור לקבל זרעי הדשא כעבור שבועיים, בשל מחדל של הנתבעת, שלא העבירה התמורה למשתלה, לא קיבלם כלל, למרות ששילם מלוא התמורה. רק לאחר פניות רבות של התובע, כולל פנייתו למשתלת יצהר, ביום 19.7.10 קיבל זרעי דשא, אך לא מה שהוזמן על ידו, אלא מסוג אחר. לאחר שזרע אותו, ומשצמח -גילה התובע למגינת ליבו כי מרביתו יבלית, כעולה מהצילומים, ת/1 א' עד ו', וכי בשונה מהבפאלו הדשא צמח לגובה רב  ולכן יש לכסחו מידי שבוע, משימה שאין הוא יכול לעמוד בה.

אני דוחה גרסת הנתבעת כאילו הובהר לתובע כי במקום הבפאלו יקבל דשא שונה בתכלית. זה לא תואם נספח ב' לכתב ההגנה בו מצויין שהזיכוי בגין הפרשי מחיר דשא הבאפלו , תאור התואם יותר גרסת התובע.  האמנתי לתובע לכן  כי הזיכוי היה משום ששילם 150 ש"ח לאספקת סחורה מנתניה בעוד בפועל סופקה הסחורה מגבעת ברנר. אני מאמינה לו כי הנתבעת נתנה לו להבין כי הדשא שיקבל דומה לדשא שהזמין , גם נציג הנתבעת אישר זאת בעדותו אך בפועל קיים שוני רב ביניהם.

משלא עמדה הנתבעת בהתחייבותה לספק הדשא במועד, היה עליה להיעתר לבקשת התובע ולבטל העסקה ולא "לטרטר" אותו ב"לך ושוב", ולצפות שהוא יפנה לספק לברר מדוע הסחורה לא מסופקת לו.

האיחור הרב  ואי ההתאמה  בין תנאי ההזמנה  לבין מה שסופק בפועל, מהווים פרטים מהותיים  ולכן אני פוסקת כי הנתבעת תשיב התמורה ששולמה עבור הדשא  וכן הוצאות לצורך  עקירת הדשא הקיים ושתילת חדש במקומו, וכן פיצוי בגין העיכוב הרב באספקה,  וסה"כ סכום של 3,000 ש"ח, בצרוף 500 ש"ח הוצאות, וכן החזר האגרה . מסכום זה ינוכה סכום הפקדון שיועבר לתובע , והיתרה תשולם לו, בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כדין, מיום הגשת התביעה ועד מועד התשלום המלא בפועל.

העתק פסה"ד לצדדים בדואר רשום.

זכות הגשת בקשת רשות ערעור תוך 15 ימים.

ניתנה היום, ה' שבט תשע"ב, 29 ינואר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: